ממה מתעלם המתווה

טיוטת המתווה בעניין הגדלת כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי "תמר" ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי "לוויתן", "כריש" ו"תנין" ושדות גז טבעי נוספים )להלן: "מתווה הגז"(, אשר הובאה לשיתוף הציבור לוקה בחסרים חמורים, בעלי השלכות כלכליות הרות גורל עבור מדינת ישראל ואזרחיה.

"מתווה הגז" מתייחס להפסדים הכלכליים שנגרמים ויגרמו למדינה, לחברה ולמשק כתוצאה מעיכובים בפיתוח משק הגז או אי פיתוחו, אך מתעלם מהעלויות האסטרונומיות הנגזרות מזיהומי דליפת נפט, סולר או שמן בים, כתוצאה מתאונה, תקלה או חבלה באסדות הקידוחים, כמו גם מההפסדים שעלולים להיגרם כתוצאה מניהול לא נכון של המאגרים, שיוביל למיצוי נמוך של הפוטנציאל שלהם או אף לפגיעה בהם שתוביל לחוסר יכולת ניצול של המאגר )כפי שקרה, ככל שידוע, מתווה הגז לא נוגע כלל בבניית מנגנונים להגנת הכלכלה והציבור, כמו יצירת מנגנונים להקטנת .)במקרה "מריB" ההסתברות לדליפה ומנגנונים להגנה על הכלכלה הישראלית ועל אזרחי המדינה, שמא ההוצאות "יגולגלו" אל הציבור, משום שלא הוסדרה רגולציה לנושא מבעוד מועד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דליפות ואסונות אקולוגיים ומחיריהם

דליפות בסדרי גודל שונים, כתוצאה מהפקה של גז ונפט או הולכה שלו, מתרחשות ברחבי העולם בתדירות גבוהה יחסית. העלויות לחברות הנפט, למדינות ולאזורים הנפגעים מהן הן כבדות משקל.

 

כידוע, הקידוחים לחופי ישראל הם מהעמוקים והמורכבים בעולם, כלומר פוטנציאל התאונה בהם גבוה מאד, הים התיכון הוא ים סגור עם זרמים חלשים שישמרו את הזיהום בו לשנים ארוכות, החוף הישראלי קצר וצפוף בתשתיות קריטיות )חשמל, התפלה, סחר בינלאומי( שיושבתו ואם לא די בכך, הרי שאנו נמצאים תחת איומים ביטחוניים שעלולים ליצור פגיעה בתשתיות
שתוביל לדליפה ולנזק או לכל הפחות להקשות על מאמצי טיפול בדליפה.

בנוסף, חופי ישראל מהווים מוקד משיכה לתיירות פנים וחוץ ולתרבות ספורט ופנאי ענפה המגלגלת מיליוני שקלים בשנה. הערכות כלכליות אומדות סגירת חוף רחצה אחד ליום בכ 1 מיליון שקלים.

 

הסכנה לתושבי ישראל ולמדינה

לאורך חופי ישראל חיים כ %/ 5 מתושבי ישראל, אשר במקרה של דליפת נפט 7 קונדנסייט חמורה בים, איכות חייהם ובריאותם יהיו בסכנה, בגלל אדי הנפט הכבדים שיינשאו באוויר ועשויים להשפיע על דרכי הנשימה )מקרים דומים אירעו במדינות שסביב מפרץ מקסיקו בחודשים שלאחר דליפת הנפט החמורה שם ועד היום יש לאוכלוסייה שם בעיות בריאות רבות(.
כל זאת, מבלי שיש לישראל מוצא אחר אל העולם. די בדליפה קטנה יחסית כדי לחוות פגיעה כלכלית עוצמתית.
בנוסף לכל אלה, מכיוון שישראל אינה ערוכה להתמודד עם אסון דליפת נפט בים, הסיכוי שכל כמות של נפט שתדלוף בים תגיע אל החוף גדול מאוד.

"מתווה הגז" מתעלם מהעלויות האסטרונומיות הנגזרות מזיהומי דליפת נפט, סולר או שמן בים, כתוצאה מתאונה, תקלה או חבלה באסדות הקידוחים

הנזק הכלכלי למגזר העסקי

לצורך המחשת המכה הכלכלית הצפויה למשק הישראלי כתוצאה מאסון דליפה לחופי ישראל, נתמקד במימד אחד בלבד, של פגיעה בסחר הימי כתוצאה מדליפת נפט או קונדנסייט בים. הפגיעה תנבע מהשבתת תנועת האוניות לפרק זמן לא ידוע בעקבות האיסור לשוט בים מזוהם. היקף הפגיעה תלוי בהיקפי הדליפה, מיקום הכתם והתפשטותו ביחס לנמלים ולנתיבי שיט ופרק הזמן שייקח לטפל בו. החישוב מתבסס על מחקר של היחידה למחקרים כלכליים בהתאחדות התעשיינים בנוגע למשמעויות השבתת הנמלים.

 

מהמחקר עלה, כי ההפסד הכספי הישיר למגזר העסקי בגין שביתה בת שבוע נאמד בכ 052- מיליוני שקלים במונחי פדיון, כאשר הנזק הולך וגובר ככל שההשבתה תימשך. במונחי תוצר, ההפסד למגזר העסקי בגין שביתה בת שבוע נאמד בכ 210 -מיליוני שקלים.

בתום עשרה ימי שביתה עלול הנזק הישיר למגזר העסקי כולו להסתכם בכ- 6 מיליארדי שקלים במונחי פדיון. בנוסף, אוניות שטרם פרקו מטען תאלצנה לצאת מחוץ לשטח הנמל, וחלקן אף תוחזרנה לנמלי המוצא או לנמלי ים אחרים. מדובר בעלויות ישירות נוספות שייאלצו היצואנים והיבואנים, המשתמשים בתובלה ימית, לספוג הכוללות עלויות תום מסע, דמי אחסנה, תשלום לחברות הספנות בגין כל יום השהייה מחוץ לרציף, עלויות הטסה ועלויות צפיפות, אשר עלולות להגיע לעלות של קרוב לחצי מיליון דולר לאנייה לשבוע.

 

בנוסף, עם התמשכות ההשבתה ייווצר מחסור בחומרי גלם שעלול להביא להשבתת פעילות בהיקף רחב. מעבר לכך, נגרמים למגזר העסקי נזקים כספיים עקיפים, הנובעים מפיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים, הפסד עסקאות ואובדן לקוחות קיימים ועתידיים בארץ ובחו"ל, ירידה לטמיון של השקעות ארוכות טווח של פיתוח מערכת שיווק פגיעה קשה במוניטין. הנזק העקיף של כל השבתה שכזו, אף כי קשה לאמוד לאותו, מגיע להיקפים גבוהים בהרבה מהנזק הישיר 2. כל אלה כאמור הפסדים הקשורים רק בפגיעה שתתרחש בתובלה הימית.

 

 

 

מאיה יעקבס, עמותת צלול, על מה שאין במתווה - אבטחה מפני הסכנות של אסון אקולוגי

 

 

מאיה יעקבס, עמותת צלול, על האסון במפרץ מקסיקו והפיצויים האדירים שחברת BP נתבעת לשלם

 

הערות עמותת צלול למתווה הגז

פתרונות והצעות לטיפול מונע בסכנות אקולוגיות

הרגולציה נרדמה בשמירה: חברות הגז פטורות מאחריות לנזק סביבתי

 

אף שבישראל מבוצעת הפקת גז מהים יותר מ־10 שנים, הרגולציה שנועדה לפקח על פעולה זו מבחינה סביבתית ולקבוע אחריות וטיפול במקרה של תקלה או דליפה מעולם לא עברה את שלב הטיוטה. חברות הפקת הגז מצדן טוענות שהן פועלות לפי התקנים האמריקאים המחמירים ביותר, אך אין שום גורם רגולטורי שיבדוק את נכונות האמירות ויאכוף תקינה מוסמכת. כך למעשה הושאר הפיקוח הסביבתי — וההתמודדות עם אסון — לרצונן הטוב של חברות הגז.

 

(ולהמשך הכתבה של ליאור דוטמן / כלכליסט 9.9.15)

 

אנרגיות חדשות, סכנות ישנות 

כתבתו של רותם אברוצקי מתוך "בכיה לדורות"- סדרת התחקירים של מבט שני על שערוריית הגז הטבעי