"מטרידה יותר מהמחיר הגבוה שמנסה נתניהו לקבע במתווה הגז - שינפח את יוקר המחיה ויכה בתעשייה הישראלית;
מטרידה יותר מהוויתור על הביטחון האנרגטי והיתירות בשוק האנרגיה הישראלית;
מטרידה יותר מהתנאים המסחריים הגרועים ומהמשא ומתן השלומיאלי, היא הפגיעה האנושה בדמוקרטיה שיגרום אישור המתווה הזה: הקמתו של מונופול פרטי - הגדול והמשפיע ביותר שפעל כאן - מפחיד לא פחות, יציב ומוברג ונטוע הרבה יותר מקרטל הכסף הגדול שבו שלטה משפחת דנקנר לפני חמש שנים."
אז איך מעבירים פה מתווה
(קצת פרטים קטנים)
אספנו למענכם חלק (כי הרבה אנחנו לא יודעים) מהמאמצים הכבירים שממשלת נתניהו ומינוייו עשו כדי להעביר את אותו מתווה הטוב ביותר למען עם ישראל וכו':
אחרי לפחות 4 דו״חות שהוסתרו מהציבור (מדו״ח מיכאל שראל שהמליץ לא לייצא גז כי זה לא משתלם כלכלית, דו״ח ועדת הפיקוח הבינמשרדית מלפני שנה שמצאה כי פיקוח על הגז היה מפחית 30% ממחירו, דו"ח sgs שהוגש למשרד האנרגיה על המצב הגיאולוגי של מרי b - ההרס שלו ואפשרויות השימוש במאגר, ועד לדו״ח רשות החשמל שנחשף רק אתמול אחרי הצהריים לאחר שהממשלה הסתירה אותו בחודש האחרון כדי שלא נדע את התשלום הכבד והמיליארדים שיצאו מכיסו של הציבור במידה והמתווה יעבור)
אחרי הדחה של שני רגולטורים שהתעקשו לעבוד למען הציבור (הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה, שנדחק הצידה לאחר שהודיע שיפרק את מונופול הגז עד שנאלץ להתפטר, ויו״ר רשות החשמל אורית פרקש הכהן שהודחה בשל הדו״ח שלה שנחשף)
לאחר מינוי של יסמנים שכל תפקידם הוא להעביר את מתחוה הכניעה למונופול הגז (החל משר האנרגייה שטייניץ ועד למנכ"ל משרד האנרגייה - שאול ״אני יודע אם בעוד. 30 שנה תהיה כאן מדינה?״ מרידור, ויוסי וירצבורגר, שקידם במרץ את אישור פתיחת המכרה בערד, לאיש שיפקח על מתן הרשיונות למונופול הגז)
אחרי הגילויים על ההתערבות הבוטה של שלדון אדלסון בהורדת הרגולציה בנושא הגז הטבעי, פניית השגרירות האמריקאית לח״כי יש עתיד והרשימה המשותפת בהמלצה להצביע בעד המתווה.
אחרי מאבקים אינסופיים לחשיפת פרוטקולים (ועדת צמח, ועדת קנדל)
אחרי 2 דו״חות קשים ביותר של מבקר המדינה שקבע שהממשלה יצרה את מונופול הגז ושלא תהיה תחרות במשק ובמילותיו העדינות בעצם קבע שמתווה הגז מסוכן לישראל
אחרי שהמתווה עצמו הוסתר מהציבור ואף מהכנסת.
אחרי שאת ההחלטה עליו העביר רה״מ לקבינט הבטחוני מדיני, שם בתוך 3 דקות הצביעו עליו השרים
אחרי כל זה (וזה רק קצה הקרחון), כמה שעות לאחר שנחשף דו״ח רשות החשמל מסתבר לנו שהצדדים הגיעו להסכם.
ואנחנו שואלים - ממתי מדינה ריבונית מנהלת בכלל מו״מ עם חברות?
ממתי שוכר הדירה מכתיב תנאים לבעל הבית?
אצל מי עובדת הממשלה שלנו?
לצערנו, לא צריך להמתין לאישור המתווה כדי להבין את ההרס שהוא יזרע בדמוקרטיה הישראלית. משום שכדי להקים מונופול פרטי ענק, שיחנוק את כל שוק האנרגיה הישראלי ויקריב את האינטרסים של הממשלה, הציבור והתעשייה, ובניגוד למדיניות הכלכלית המוצהרת של מפלגות הקואליציה, שהתחייבו להיאבק בריכוזיות ובמונופולים - נאלץ נתניהו לדרוס או להתעלם כמעט מכל שומרי הסף ומכלבי השמירה של הדמוקרטיה.
ההכרזה על תגלית הגז המצרית בתחילת השבוע לא רק הפכה את מתווה הגז לבדיחה גרועה, אלא סיפקה שוב הצצה לתהליך המדהים שניהל כאן נתניהו בחודשיים האחרונים. כזכור, כדי לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, ולמעשה כדי לעקוף דיון כלכלי רציני במתווה הגז ובהשלכות האנטי־תחרותיות שלו, שלף נתניהו את כלי הנשק הישן והגרוע ״שיקוליים ביטחוניים״ או ״אסטרטגיים״.
נתניהו ביקש וקיבל מכל גורמי הביטחון הבכירים - החל במודיעין, עבור במטה לביטחון לאומי וכלה במשרד החוץ - חוות דעת על מתווה הגז. חוות הדעת האלה, של גורמים שאמורים להיות מקצועיים, עצמאיים ומעמיקים, מזכירות את חוות הדעת המוזמנות שמספקים מומחים ששוכרות חברות ציבוריות כשהן רוצות לדחוף לגרונם של בעלי המניות או האג״ח מהציבור עסקות גרועות במחירים מפולפלים.
(להמשך הכתבה של גיא רולניק "כך חברו גופי המודיעין ומשרד החוץ לנתניהו במהלך האנטי דמוקרטי ליצירת מונופול הגז" >>>> כאן )
"
"
